לימוד ניווט צבאי - עצה מס' 1: לא מתכננים (רק) לפי דרכי עפר

9 בפבר׳ 2022זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 22 בינו׳

אחת הטעויות הנפוצות ביותר אצל נווטים שמתרגלים ניווט צבאי היא תיכנון ציר תנועה לפי דרכי עפר בלבד, והתעלמות מלימוד התבליט. ראו למשל בדוגמא הבאה:

מקור המפה - "עמוד ענן" www.amudanan.co.il

צריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. לפי המפה – הולכים בכיוון כללי דרום מזרח ולאחר 100 מ' מגיעים לצומת שבילים. בצומת פונים שמאלה לכיוון מזרח ולאחר כ 350 מ' מגיעים לצומת עם דרך סלולה שכיוונה צפון מזרח. הנווט שהתחיל בנקודה א' ושיפנה לאחר 100 מ' שמאלה כאשר יגיע לשביל, יטעה, משום שלרוע מזלו פנה בשביל שאינו מסומן כלל במפה.

תצ"א של צירי ניווט שאינם מופיעים במפה טופוגרפית

מקור הצילום - המרכז למיפוי ישראל www.govmap.gov.il

אילו הנווט היה לומד את התבליט, היה רואה שהדרך שפונה מזרחה מטפסת על כיפה מצד מערב, חוצה אותה ויורדת בהמשך לכיוון מזרח. בנוסף, הצומת שבה הוא צריך לפנות מזרחה נמצאת על קו רכס שעובר בכיפה ונמשך לכיוון דרום מערב. ולכן כאשר הנווט היה מגיע לשביל הראשון, והיה רואה שהוא אינו נמצא על גבי קו רכס אלא מתחתיו, ובנוסף שהדרך אינה מטפסת לכיוון הכיפה, אלא עוברת מתחתיה כשהכיפה נמצאת מדרום לה, היה מבין שזו אינה הפנייה הנכונה, היה ממשיך עוד 25 מ', ומגלה את הפניה הנכונה.

לאחר שפנה ימינה, בדרך הנכונה, מחכה לנווט מכשול נוסף. בשטח קיימת דרך נוספת שאינה מסומנת במפה, וכיוונה זהה לכיוון הדרך בו נמצאת הצומת. גם במקרה זה, רוב הסיכויים שהנווט יחשוב שהגיע לצומת. אילו היה לומד את התבליט היה רואה שהצומת שהוא מבקש נמצאת בוואדי, בעוד שהצומת שהוא הגיע אליה נמצאת במדרון, גבוה מעל הוואדי.

לסיכום – דרכי עפר עלולות להטעות מאד. התוואי שלהן עלול להשתנות, חלקן עלולות להעלם, וחלקן שקיימות בשטח – לא מסומנות במפה. ניווט צבאי וגם אזרחי מחייב להסתמך על נתוני התבליט בזמן הכנת ציר הניווט.